בקצרה: פרכוס חד-פעמי במבוגר הוא לא אבחנה של אפילפסיה. לרוב יש לו גורם זמני כמו חוסר שינה, אלכוהול או חוסר איזון במלחים, אבל הוא מחייב בירור נוירולוגי ובדיקת הדמיה כדי לשלול סיבה במוח.
מי שחווה פרכוס בפעם הראשונה בגיל 35 או 50 נכנס בדרך כלל לבהלה כפולה. הראשונה מהאירוע עצמו. השנייה מהמילה "אפילפסיה", שנשמעת כמו גזר דין לכל החיים.
קראו גם: CT "מהיר ופשוט" לא מחליף MRI. לפעמים הוא פשוט לא רואה את מה שמחפשים · נימול בכפות הידיים בלילה? ברוב המקרים הבעיה לא במוח · צפצוף באוזן אחת בלבד? הסימטריה היא הפרט שמשנה את כל הבירור
בפועל, אחת ההערכות המקובלות בספרות הרפואית היא שכ-1 מכל 10 אנשים יחווה פרכוס לפחות פעם אחת בחייו. רובם לא יפתחו אפילפסיה.
מה ההבדל בין פרכוס לאפילפסיה
פרכוס הוא אירוע: פעילות חשמלית לא תקינה במוח שנמשכת בדרך כלל פחות משתי דקות. אפילפסיה היא מצב: נטייה של המוח לייצר פרכוסים בלי טריגר חיצוני.
לפי ההגדרה של הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה (ILAE), האבחנה ניתנת בדרך כלל אחרי שני פרכוסים לא מעוררים בהפרש של יותר מ-24 שעות, או אחרי פרכוס אחד כשהבירור מראה סיכון גבוה להישנות, למשל ממצא מבני במוח או שינוי אופייני ב-EEG.
הטריגרים הזמניים שכדאי לבדוק קודם
פרכוס "מעורר" הוא פרכוס שיש לו סיבה מיידית וברורה. כשהסיבה מטופלת, הסיכון חוזר כמעט לרמה של כל אדם אחר.
- חוסר שינה קיצוני, למשל אחרי משמרות לילה רצופות או טיסה ארוכה.
- גמילה פתאומית מאלכוהול אחרי שתייה כבדה וממושכת.
- רמת נתרן או סוכר נמוכה בדם, שמתגלה בבדיקת דם פשוטה.
- תרופות שמורידות את סף הפרכוס, כולל חלק מתרופות ההרגעה כשמפסיקים אותן בבת אחת.
- חום גבוה מאוד או זיהום חריף.
פרכוס או התעלפות? מה לספר לרופא
הרבה אירועים שמתוארים כ"פרכוס" הם בכלל התעלפות. גם בהתעלפות יכולות להופיע כמה תנועות קצרות של הגפיים, ולכן העדות של מי שהיה שם שווה זהב.
למה בכל זאת עושים הדמיה
אצל מבוגר שלא היה לו שום אירוע קודם, הרופאים רוצים לוודא שאין סיבה מבנית במוח. כאן נכנסים גידולים שפירים כמו מנינגיומה, הגידול השכיח ביותר במוח, שאצל חלק מהמטופלים מתגלה דווקא בעקבות פרכוס ראשון. גם צלקת משבץ ישן או נגעים של מחלות דמיליניזציה כמו טרשת נפוצה נמצאים ברשימת האפשרויות.
בחדר המיון עושים לרוב CT, כי הוא זמין ומהיר ושולל דימום. אבל CT לא מחליף MRI כשמחפשים נגעים קטנים, ולכן הנוירולוג יפנה בהמשך גם ל-MRI ול-EEG.
ומה עם כאבי ראש? אם הפרכוס הגיע יחד עם כאב ראש חדש שמחמיר בשבועות האחרונים, זה שינוי בתמונה. כדאי להכיר את הדגלים האדומים ולדווח עליהם.
הסבר מפורט על סוגי הפרכוסים, האבחון והטיפול התרופתי מופיע בערך אפילפסיה בוויקיפדיה.
ונהיגה? אחרי פרכוס, גם ראשון, חלות בישראל הגבלות נהיגה שהרופא המטפל מחויב לדווח עליהן. אל תעלו על ההגה עד שהנוירולוג אישר.
הצעד הראשון שלכם: עוד היום, בקשו ממי שראה את האירוע לכתוב בדיוק מה קרה, כמה זמן זה נמשך ואיך נראיתם אחרי. הביאו את הדף הזה לתור אצל הנוירולוג, יחד עם רשימת התרופות שאתם נוטלים.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- CT "מהיר ופשוט" לא מחליף MRI. לפעמים הוא פשוט לא רואה את מה שמחפשים
- נימול בכפות הידיים בלילה? ברוב המקרים הבעיה לא במוח
- צפצוף באוזן אחת בלבד? הסימטריה היא הפרט שמשנה את כל הבירור
- שוכחים איפה שמתם את המפתחות? לא כל שכחה היא סימן מדאיג
- סחרחורת שחולפת היא כלום? מתי באמת כדאי לבדוק
- עייפות שלא עוברת: מתי היא יותר מחוסר שינה